בשיח הדיאטני נהוגה ההבחנה בין “פחמימות פשוטות” ל”פחמימות מורכבות”
הסיווג הזה של הפחמימות מתייחס לקצב פירוק הפחמימה לאנרגיה זמינה בתהליך העיכול
ניתן לחלק את הפחמימות לשלוש קבוצות עיקריות:
חד סוכרים, אוליגו-סוכרים ורב-סוכרים
- חד סוכרים –
מולקולות המכילות קבוצה קטונית או אלדהידית אחת. למשל, דקסטרוז, גלוקוז, גלקטוז וכו’
זאת פחמימה פשוטה – הגוף סופג מייד. אין צורך בפירוק לגורמים כי היא היחידה הבסיסית ביותר של סוכר - אוליגו-סוכרים –
שרשרת קצרה של חד-סוכרים המחוברים בקשר הנקרא גשר גליקוזידי
האוליגוסכרידים הנפוצים ביותר הם דו-סוכרים, סוכרים בעלי שתי יחידות חד-סוכר. למשל, סוכרוז (סוכר לבן), לקטוז (סוכר החלב) וכו
גם אלו פחמימות פשוטות – מתפרקות לחד סוכרים שמרכיבים אותן בתהליך מהיר בגוף - רב-סוכרים –
פולימרים של סוכר, המכילים יותר מ-8 יחידות של חד-סוכרים. חלקם בעלי מבנה ליניארי כמו תאית, אחרים כמו גליקוגן בעלי מבנה מסועף. רב סוכרים נבדלים אחד מהשני הן בצורת המבנה של קישור הסוכרים והן בסוג חד הסוכרים הבונים אותם
זאת פחמימה מורכבת – מתפרקת באופן הדרגתי בגוף
יש סוגים שונים של פחמימות מורכבות. הן נבדלות זו מזו ברמת המורכבות שלהן
כאשר מעבדים את הפחמימה -סוג העיבוד יכול לפגוע ברמת המורכבות של הפחמימה
אנחנו נעדיף פחמימה מורכבת ברמה גבוהה, עם מינימום עיבוד. כך פירוק הסוכר בגוף יהיה איטי – במטרה למנוע קפיצות סוכר 🙂
